פסק-דין בתיק עת"א 56444-01-12

לפניי עתירת אסיר נגד החלטת המשיב לשלול ממנו ביקורים עם אשתו וילדיו, לרבות התייחדות עם אשתו, גם לצורך פיריון; וכן נגד אי העברתו, עדיין, לבית סוהר באזור השרון; וכן נגד אי שילובו בהפרדה זוגית בשים לב למספר אופציות שהוצעו מטעם העותר.

לעניין העברה לכלא בשרון ולעניין ההפרדה הזוגית - טרם בשלה העת לדיון מסכם ולהחלטה משום שיוזמה שבה נקט המשיב, שכמקווה תפתור את הבעיה, עדיין תלויה ועומדת לפני בית המשפט העליון, ומשום שעדיין לא הוצגו לפניי ההתייחסויות המלאות בדבר טעמי המשיב לגבי כל אחת מן האופציות.

לפיכך, לגבי ראש זה בעתירה, לא יינתן היום פסק דין, אלא נקבע דיון המשך 21.2.12.

מובהר כי מועד הדיון כפוף להתפתחויות לרבות בבית המשפט העליון, ובמידת הצורך יגיש מי מן הצדדים בקשה לדחייה נוספת שלו.

לעניין הביקורים וההתייחדות - שמעתי בקשב רב את דבריהן הנרגשים של אמו ובת זוגו של העותר.

אין ספק כי קיים משקל הומניטארי רב מאוד לבקשתן.

אני מקווה כי היוזמה הנזכרת בדבר העברת העותר לכלא במרכז הארץ תסתייע במהרה, ויהיה בכך כדי להקל ולו במשהו על המצוקה האמורה.

יחד עם זאת, לא אוכל לכחד כי המידע המודיעיני בעניינו של העותר כבד מנשוא. אין מדובר בבדל מידע כזה או אחר, כגון זה שנדון בפסק דיני בעניין יובל אברהם, שלגביו ניתן לתהות אם מוצדק לייחס לו משקל ממשי די הצורך, ברמה הנדרשת לקיומה של תשתית של ראיות מנהליות לקבלת ההחלטות שבהן מדובר.

מדובר במידע רב, ממקורות רבים ושונים, מתקופות שונות וממושכות, לרבות העת האחרונה ממש, אשר חלקים משמעותיים ממנו זכו מפורשות לסיווגים ולהערכות מודיעיניות ברמה גבוהה.

לא ניתן לפקפק בכך שהמידע האמור מספק תשתית מספקת להחלטתו של המשיב שלא ליטול את הסיכונים החמורים לפגיעה באחרים בכלל, ובנושאי משרה ברשויות אכיפת החוק בפרט.

שקלתי את יישומו בענייננו של המתווה שקבע בית המשפט העליון לאחרונה, בעניין יצחק בר מוחא.

אני אכן רואה לנכון לאמץ את המתווה בכל הנוגע לקיום ביקורים סגורים עם בני משפחה מדרגה ראשונה.

לאור המידע המודיעיני האמור, ועם כל האמפתיה כלפי בת זוגו וכלפי אמו של העותר, לא אוכל להתערב בהחלטת המשיב מעבר למתווה האמור.

לצערי, עולה מכך גם כי עליי לדחות את העתירה גם בנוגע לעניין ההתייחדות, וזאת חרף המשקל ההומניטארי הרב המוענק לעניין זה.

לעניין תמלילי שיחות וחקירת גורמי המשיב בעניין המידע, נחה דעתי בעקבות ההסבר שקיבלתי מבאת כוח המשיב כי אין מקום למסור לעותר ולבאי כוחו את התמלילים האמורים, מטעם שלא אוכל לפרטו.

לאור דבריי לעיל בעניין המידע, איני מוצא לנכון להורות על זימון גורמי המשיב לצורך חקירתם על אותו מידע. אני מזכיר כי די לו למשיב,לעניין זה, להרים את נטל הסבירות, ובשים לב לאופי הדיון בהליך המנהלי שבו עסקינן, לא מצאתי כי העניין גבולי עד כדי הצדקת חקירות עדים.

אסיים ואומר כי בשל מצוקת ההפרדה בכלל, ובשל המצוקה היתרה הנובעת מן ההגבלות המיוחדות המוטלות על העותר בפרט, וכפי שציינתי במספר הזדמנויות, מוטלת חובה מוגברת על המשיב לנסות ולהקל על העותר במה שניתן ללא נטילת סיכונים בלתי סבירים. גישה זו אמורה להיות לנגד עיני המשיב בהקשר של הניסיון למצוא לעותר מקום מתאים במחוז המרכז.

לאור המקובץ, העתירה נדחית, למעט העניין שהושאר לדיון המשך.

<#4#>